עד לפני כמה שנים, בעקבות פטורים רחבים, מוכרי דירות לא שילמו כלל מס שבח. לא הייתה משמעות לכמות הדירות שהיו בידי אדם ולא מה שווי המכירה שלהן, ובלבד שנמכרו רק אחת לארבע שנים.
בשנת 2014 הוכנסו תיקונים בתקנות מס שבח ובעלי דירות חויבו בתשלום המס. אם בעבר קבע החוק כי אפשר למכור כל 4 שנים דירה ולקבל פטור מלא ממס שבח, הרי שהיום המס מחושב בצורה יותר מורכבת והיקף הפטורים פחת. הוכנסו גם תיקונים באשר לסוגיית מס שבח על דירה שנייה.
מס שבח הנו מס המחושב כאשר יחיד / תא משפחתי מוכר דירה. הוא נוצר מההפרש בין סכום רכישת דירה לבין הסכום שהתקבל ממכירתה. החישוב נעשה צמוד למדד, ואחרי קיזוז ההוצאות בגין השבחתה ותשלום שכר טרחה לעורך דין, מתווך ועוד.
מס השבח הוא 25% מתוך הרווח נטו, כאמור לאחר הפחתת ההוצאות הרלוונטיות. משום כך חשוב מאוד לשמור כל אישור המעיד על הוצאות בגין דירה, שכן ביום שתצטרכו למוכרה, יקוזזו הסכומים שהוצאתם בגין השבחתה מתשלום מס השבח שיוטל עליה ותידרשו להוכחות.
ההגדרה של דירת מגורים מזכה כדי שתיכנס למסלולים השונים הינה – דירה, או חלק מדירה, שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של היחיד, ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה ( למעט מלאי עסקי לצורך מס הכנסה )
אם זוהי דירה שנייה ועדיין עומדת בהגדרה דירת מגורים מזכה- שבנייתה הושלמה והיא בחכירה או בבעלות של 25 שנה ומעלה ושייכת לאדם פרטי. מעל 50% מהשטח שלה שימשו למגורים בארבע השנים שקדמו ליום המכירה. או לחלופין 80% מהתקופה המחושבת למס שבח שימשו למגורים. מי שחריג ויחשב גם כדירת מגורים הם גן ילדים ובית כנסת. לפיכך אם הדירה היא דירה מזכה ומדובר בדירה היחידה של המוכר, הוא יהיה פטור מתשלום מס שבח. אם דירה שניה יוכלו ליהנות מחישוב מיטיב – מס ליניארי מוטב.